דברי אריה אוחנה, יו"ר התאחדות יוצאה מצרים בישראל

מגליון "בני היאור" - מס' 1 -

כידוע, רוב יהודי מצרים שהגיעו ארצה, נושלו מרכושם כאשר גורשו או כאשר נאלצו לעזוב את אדמת מצרים, בעיקבות הסכסוך הישראלי/ערבי. לצעירים שביניהם נפגעו השכלתם ועתידם. בראשית דרכם, הם נקלטו במעברות ובאוהלים בתנאים קשים מנשוא, אך ידעו לקבל את הגזרה, להתמידד עם הקשיים בגאוה, ובראש מורם. הצעירים קיבלו על עצמם את העול לקיום המשפחה, התמודדו בכל תחום ללא פשרות, ויש לציין כי חינוכם מבית ומטען ההשכלה שהביאו עימם, עזרו רבות לקידומם.

תוך תקופה קצרה, יהודי מצרים הצליחו להתערות בכל ענפי המשק הישראלי: בתחום המסחר, הבנקאות, בשירות הציבורי, במדע, באקדמיה, בבידור, בכלי התקשורת, בחינוך, ברפואה, במוסדות הבטחון ובעוד תחומים רבים ומגוונים.

קליטתם הייתה כל כך שקטה ומהירה, שרבים מהם התחילו לעסוק בקליטת אחרים, ורבים מתוכם עבדו במוסדות הקליטה בתפקידים בכירים.

כידוע, יהודי מצרים תמיד היו והיוו גשר ומעבר, ליהודים שהגיעו אליהם מארצות רחוקות רקרובות, והקהילה היהודית היוותה בסיס לתחנת מעבר ממצרים לארץ ישראל.

השתלבותם של יהודי מצרים בחיי החברה בישראל, למרות היותם קהילה קטנה יחסית, תרמה את תרומתה החשובה והמשמעותית לאין ערוך, בהשוואה לגודלה. יהדות מצרים לא חשבה אף לא לרגע שמגיע לה תמורה כלשהי . מעולם לא השמיעו את המילה "מגיע לי" או "מגיע לנו" , כי הבסיס שגדלו עליו היה תמיד לתת וכמה שיותר, דבר שסייע לקהילה להיות אהודה ומוערכת על-ידי כל העדות בישראל.

פעילות ההתאחדות התעצמה לאחרונה. היא מתוקצבת על-ידי משרד החינוך ופועלת בחסותו.

אריה אוחנה